עם תחילת השנה הזמנו את האמן דן רייזנר להעביר סדנת פיסול לתלמידי שכבת יא' של המגמה לאמנות חזותית בתיכון אלון ברמת השרון. המטרה היתה להפגיש את התלמידים עם אמן, פעיל בשדה האמנות העכשווית הישראלית – אמן ששם דגש לתהליכי יצירה כחלק ממהות היצירה עצמה. המפגשים, התקיימו במשך חודש וכללו מפגשים עיוניים ומעשיים במסגרתם נדונו שאלות פילוסופיות ופסיכולוגיסטיות. השאלות המרכזיות שהועלו היו כיצד להעלות רעיון, לעבדו, לנסחו ולהוציאו אל החוץ, למצב של תוצר חזותי המביע בעזרת חומר, צורה וצבע את הרעיון שגובש. שאלה מרכזית נוספת שהועלתה היא שאלת המרחב בו הפסל נמצא – היחס בין המרחב הפנימי של היוצר לבין המרחב שבחוץ – המרחב בו יוצב הפסל.
דן רייזנר במפגש עם תלמידים בתיכון אלון
היתה זו חשיפה ראשונית לשאלות מהותיות לגבי שפת האמנות כאשר סוגיות אלו היוו אתגר לתלמידים. חלק מהתלמידים התקשו לגעת בנושאים שמטרידים אותם, לנסח במילים תחושות עמומות, לומר בקול מול עצמם ומול הקהל את המקום ה"לא פתור" שלהם בשפתו של רייזנר. בנוסף, חלקם התקשו להוביל את הרעיון לכדי ביצוע – לבטא בעזרת השפה החזותית. כל הקשיים האלו חשפו בפניהם את תהליך העבודה של האמן – תהליך הדורש חיפוש, מלווה בעליות ומורדות, לא פעם לוטה בערפל, אך בהחלט מעניק משמעות ודרך להבנה של תהליכים פנימיים ואמנותיים. לתלמידים ניתן החופש לבחור איך וכיצד יבצעו ויציגו את הפסלים תוך כדי הנחייה של רייזנר וצוות המורים של המגמה. רגע התצוגה היה מרגש, מסקרן ולרגע הססני. משהו התרחש באויר. מי שחשש הוציא לאט לאט את הפסל מהסדנא, מי שלא רצתה שישוחחו על עבודתה, פתאם נפתחה. כל אותו היום התקיים דיון משותף של רייזנר, התלמידים והמורים על העבודות, התהליכים, ההצלחות וגם אי ההצלחות שהן המנוע העתידי של היצירה הבאה. המפגשים עם רייזנר היו משמעותיים, מפרים ומעוררי מחשבה. אין לי ספק, שתובנות שהופנמו עוד ימשיכו להדהד ולחלחל במעשה היצירה של התלמידים ויבואו לידי ביטוי בהמשך הדרך, אם באמנות ואם בחיים בכלל.
ורד חרותי
מורה במגמה לאמנות חזותית